Culture
קודם תסתרקי - ספר חדש, אינטימי ומרגש של נעמה צפרוני
ספרה החדש של נעמה צפרוני "קודם תסתרקי" הוא
ספר אינטימי שנכתב בכישרון ובאיפוק. "משחר נעוריי יועדתי להיות אישה
בעלת כישרונות מבוזבזים" כותבת נעמה על עצמה והקורא חושב הלוואי עלי כשרון
מבוזבז שכזה.
"קודם תסתרקי" הוא יצירה ענוגה ומופתית שכל
מילה בו מונחת במקומה, מעוררת מחשבה, מעוררת אמפטיה, מעוררת זיכרונות אישיים שלי
כקורא, בן גילה של נעמה, שמכיר את העיר, את הסביבה ואפילו כמה מהדמויות. הקריאה
בספר היתה לי חוויה טעונה ומעוררת תהיות מהעבר המשותף שלנו, מהיסטוריה האישית של
נעמה ושלי הקורא. ”בצבוצי ביוגרפיות שצצות כשמחפשים יומנים ישנים" כפי שכותבת
נעמה בחוכמה.
בספרה המרשים "קודם תסתרקי" סוקרת נעמה
בכישרון רב, בוירטואוזיות ובאופן מיוחד וייחודי את בני משפחתה הקרובים
והרחוקים כשהיא שוזרת את זיכרונותיה במטרה לפענח את גיבורי ילדותה, משפחתה הקרובה
ובמקביל ובמיוחד את עצמה. נעמה משתמשת בזיכרון שלה כמכשיר לפענוח את שלל הדמויות
הססגוניות שאכלסו את ילדותה ואת חייה לאורך השנים. זהו מסע מרתק ושברירי אל העבר,
אל האמת הצרופה, אל תמצית המילים שנאמרו ונשמעו. ניסיון להתבונן לעומקם של
סיטואציות וחפצים, בתים וצבעים ומהם להבין את פשר החיים שלה ושל משפחתה, את משמעותם.
ניסיון עיקש ובלתי מתפשר לחתור לרגעים החמקמקים של החיים. נעמה, להטוטנית המילה
הכתובה עושה זאת, בצבעוניות, בחן, בחמלה אך גם ביושר, באהבה ובכישרון כלל לא
מבוזבז.
הספר וגיבוריו נעים בין רוסיה הצארית, פלשתינה, קהיר
ואלכסנדריה, ניו יורק, תל אביב וירושלים. בין גיבוריה של נעמה תמצאו את סבתה, מרים
חד גדיא – תלמידת בצלאל במחזור הראשון וציירת שחיה בצפת תוך שהיא מורדת במוסכמות,
סבה של נעמה, רפאל אבולעפיה, איש מחתרת ניל"י ולוחם בגדוד נהגי הפרדות
בפיקודו של טרומפלדור, אביה של נעמה, גבריאל צפרוני, שהיה העורך של עיתון הבוקר
ומנהל הבימה, הדודה אורה מניו יורק, אמה, טיטה שבערוב ימיה התגוררה בבית אבות,
הדוד שלמה ואחיותיה של נעמה.
נ'מהלה, הרי היא נעמה, משתפת את הקורא בזיכרונותיה, מגלה
בכל זיכרון ובכל סיפור את הנסתר, החבוי ושוזרת את החוויות ופשרן במטרה לפענח את
גיבוריה. מה אמרו, למה התכוונו. מה לא נאמר. מהי משמעותה של האומנות ומי מבני
המשפחה זכה או לא זכה בכישרון זה, היכולת להביט, באמת להביט ולגלות את הפרטים
הקטנים והחמקמקים, גם לזכור ולפענח אותם. להבין מהו צער ואובדן וכיצד להתמודד
עימם, ביושר, בכנות, בכאב.
אם לסכם זהו ספר שהקריאה בו היא תענוג צרוף. חוויה
רוחנית ואסטטית. רצוי לקרוא לאט כדי להכיל, לעכל, להפנים. גם ללמוד להתבונן
ולהזדהות עם מעגלי החיים של נעמה ושלנו הקוראים, על חמקמקות החללים שבהם. יופי של
ספר, יופי של סופרת. אל תחמיצו.
נעמה צפרוני, כתוב בעמוד האחרון, נולדה ב- 1956
בירושלים, היא למדה היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, היתה עורכת משנה של
המגזין "ארץ אחרת", כיום היא מתאמת טיפול בהוסטל לפגועי נפש ומלמדת טאי
צ'י צ'ואן וצ'י קונג.
הספר בהוצאת קו אדום – הקיבוץ המאוחד, עורכת הספר דינה
מרקון. צילום העטיפה: ראובן מילון, 148 עמודים.
קרדיט צילום של נעמה צפרוני: שירה אבולעפיה
Stories for you more +
